צ'אם מוצרי מזון (ישראל) בע"מ נ' משה אופיר

החלטה

1.זהו ערעור על החלטת כב' הרשם קאסם מיום 18/12/11, ובה נדחתה בקשת המערערת לדחיית מועד העיון במסמכים מסוימים המצויים בחזקת המערערת, עד לשלב חקירתו הנגדית של המשיב (להלן:"ההחלטה").

הצדדים הסמיכו את בית הדין להכריע בערעור לאור טיעוניהם בכתב לעניינו, ומכלול החומר שבתיק.

2.התביעה העיקרית והתביעה שכנגד –

א.התובע-המשיב בערעור זה, מר משה אופיר (להלן:"העובד") עבד בשירות הנתבעת-המערערת חב' צ'אם מוצרי מזון (ישראל) בע"מ (להלן:"המעבידה") כ – 33 שנים, כמנכ"ל מפעלה המרכזי של המעבידה בארץ, ופוטר בחודש ספטמבר 2008.

בתביעה העיקרית שבפנינו מבקש העובד לחייב את המעבידה לשלם לו הפרשי שכר, בונוסים ומענקים, פיצויי פיטורים ומענק פרישה בגין תקופת עבודתו בשירותה בסך של 4,019,533 ₪.

ב.המעבידה הגישה כתב הגנה ותביעה שכנגד, בהם טענה כי לאחר סיום עבודתו של העובד, התברר לה כי התנהל בהתנהלות קלוקלת במהלך תקופת העבודה בשירותה, וניהל את מפעלה תוך הפרת התחייבויותיו כעובד.

בגין התנהלות זו, עותרת המעבידה לחיוב העובד בנזקים שנגרמו לה, בסך של 1,500,000 ₪, וכן השבת תשלומים ששולמו לו בשתי שנות עבודתו האחרונות ועם סיום העסקתו, בסך של 2,674,609 ₪ .

עוד טוענת המעבידה, כי לאחר סיום עבודתו של העובד בשירותה, נטל שלא כדין מסמכים וסודות מסחריים שלה, והודיע לה כי יעשה שימוש בהם ובמידע שהגיע לידיו בדבר אופן פעילותה בעת שניהל אותה, אלא אם ישולמו לו כספים מעבר לאלה ששולמו לו עם סיום העסקתו.

לטענתה, משלא שולמו לו הכספים שנדרשו, פנה העובד לצדדים

שלישיים תוך שימוש או איום בשימוש במסמכים של המעבידה או בסודות מסחריים שלה, וזאת לפחות כחמש פעמים.

בגין כל אחת מפניות אלה, מבקשת המעבידה לחייב את העובד בפיצוי ללא הוכחת נזק בסך של 100,000 ₪ וזאת מכוח סעיפים 6 ו – 13(א) לחוק עוולות מסחריות תשנ"ט-1969.

3.הרקע להחלטה מושא הערעור –

א.לאחר דיון מוקדם שנוהל בתביעה, ומשלא צלח ניסיון גישור שנעשה, ניתנה החלטה בדבר הגשת תצהירי עדות ראשית, והצדדים חויבו לצרף לתצהיריהם כל מסמך שיבקשו לעשות בו שימוש במסגרת פרשת ראיותיהם.

לאחר שהוגשו תצהירי העדות הראשית מטעם העובד, הגישה המעבידה בקשה למתן צו גילוי ועיון במסמכים, על בסיס טענתה לפיה לא צירף לתצהיריו את כל המסמכים שלכאורה מצויים בחזקתו.

העובד, בתגובתו לבקשה, הודיע כי הוא מתנגד לה, ולחילופין ביקש כי יינתן צו הדדי לגילוי מסמכים ותינתן לו הזדמנות להתייחס במסגרת תצהירי תשובה למסמכים אשר יתגלו לו במסגרת הליך זה.

בית הדין נתן החלטה בדבר גילוי ועיון הדדיים במסמכים, וכן קבע כי העובד יהא רשאי להגיש תצהיר תשובה בנוגע למסמכים שיתגלו לו בעקבות ההליך האמור.

בהמשך, ומשהוגשו בקשות שונות באשר למסמכים שגולו ואלה שנטען שלא גולו – נקבע דיון במעמד הצדדים.

ב.במעמד הדיון הודיעה ב"כ העובד כי בתצהיר גילוי המסמכים שלו – חשף את כל המסמכים שבחזקתו וכי ככל שהדבר נוגע למסמכים נוספים שהם מכתבים ששלח לצדדים שלישיים – לא שמר עותק ולא עלה בידיו לאתר אותם.

המעבידה, מצידה, ביקשה לאפשר לה להציג אותם מסמכים שנשמרו בחזקתה, והם מכתבים ששלח העובד לצדדים שלישיים לאחר סיום עבודתו בשירותה (להלן:"המכתבים") – רק במסגרת חקירתו הנגדית של העובד.